מחלות ציפורניים

פטרת ציפורניים: (אוניכומיקוזיס)

פטרת ציפורניים היא מצב שכיח שמתחיל כנקודה לבנה או צהובה מתחת לציפורן או על פניה. ככל שהזיהום הפטרייתי הולך ומעמיק, פטרת הציפורניים עלולה לגרום לציפורן להתעוות, להתעבות ולהתפורר בקצה.
המחלה יכולה להשפיע על מספר ציפורניים. אם המצב קל ואינו מטריד את המטופל, ייתכן שהוא לא יזדקק לטיפול. עם זאת, אם פטרת הציפורניים גורמת לציפורניים להיות מעובות ומפריעה למטופל, גישות טיפול עצמי ותרופות עשויות לעזור. גם אם הטיפול מצליח, הפטרת חוזרת לעיתים קרובות.

סימפטומים אופייניים לפטרת ציפורניים

  • חלק מהציפורן הופך לבן, צהוב, חום או צבע אחר – בהתחלה, ניתן פשוט לראות כתם של שינוי צבע בקצה הציפורן. ללא טיפול, שינוי צבע זה עלול להתפשט ולכסות חלקים נרחבים יותר מהציפורן
  • עכירות, שינוי גוון ואובדן ברק של הציפורניים
  • הציפורן מתחילה להתרומם, כך שהיא כבר לא מחוברת היטב לאצבע או לבוהן
  • הציפורן הופכת ללבנה, ומשטח הציפורן עשוי להרגיש רך, יבש ואבקתי. הציפורן גם מדלדלת, כך שלפעמים ניתן לגרד את הציפורן
  • הציפורניים מתעבות והופכות לצהובות או חומות, לעתים קרובות זה משפיע על כל הציפורניים
  • הציפורן מתפצלת או מתפוררת

 

בדרך כלל הנגע מתחיל על קצוות הציפורן כנקודות לבנות או צהבהבות, שלעיתים יתפשטו ויתרחבו לכיוון מרכז הציפורן. כאשר הנגע מעמיק ומתבסס, הציפורן עלולה להפוך לשבירה ומעוותת ולמצב זה עלולים להתלוות כאב ונפיחות בעור שמסביב לציפורן.

למרות שהזיהום הפטרייתי נוגע בעיקר לצד החזותי של הציפורן יש לזכור כי בטווח הארוך פטרת ציפורניים שאינה מטופלת עלולה להתפשט ולגרום לפטרת של כף הרגל ואף לזיהום חיידקי של העור.
גורמים לפטרת ציפורניים
פטרת ציפורניים עלולה להיגרם על ידי פטריות מסוגים שונים. הסוג השכיח ביותר נקרא "דרמטופיט", פטריה שמשגשגת בשכבה החיצונית של העור ובציפורן.

גורמי סיכון

  • סביבה לחה – בעיקר נעילת נעליים לא מאווררות, הזעה בכפות הרגליים וחשיפת כפות הרגליים למשטחים לחים (כמו בבריכות ומלתחות).
  • גיל מבוגר – הסיכון להדבק בפטרת הציפורניים עולה עם הגיל. זאת משום שבגיל מבוגר יותר הציפורניים עבות יותר וזרימת הדם איטית יותר ולכן זמן החשיפה לפטריה גבוה יותר.
  • פגיעה בשלמות הציפורן, למשל לאחר חבלה.
  • מחלות רקע – סוכרת, הפחתה בזרימת הדם לגפיים, מערכת חיסונית חלשה או פסוריאזיס – עלולות לתרום להגברת הסיכון להדבקה בנגע פטרייתי.
  • תסמונת רגל האתלט – אין זה נדיר שפטרת ציפורניים מתפתחת בהמשך להתפתחות נגע פטרייתי בכף הרגל אשר מכונה תסמונת 'רגל אתלט'.

הנגע יכול להתפשט מציפורן אחת לציפורן הסמוכה. מאד נדיר שמישהו יידבק בפטרת ציפורניים בעקבות מגע עם אדם נגוע.

כיצד מטפלים בפטרת הציפורניים?
זיהומים פטרייתיים בציפורניים יכולים להיות קשים לטיפול. הטיפול תלוי בחומרת המצב ובסוג הפטרייה הגורמת לו ויכולים לעבור מספר חודשים עד שרואים הטבה. בנוסף, גם אם מצב הציפורניים משתפר, קיימת שכיחות גבוהה של זיהומים חוזרים. מומלץ לפנות בהקדם לרופא עור.

ציפורן חודרנית:

ציפורן חודרנית (Ingrown nail) היא ציפורן שחודרת במהלך גדילתה אל תוך העור שסביבה.

החדירה גורמת לדלקת מקומית המתבטאת בכאב, בנפיחות, באודם ולעיתים בזיהום שאליו מתלווים הפרשה מוגלתית, דימום וצמיחת עור עודף. המחלה שכיחה בעיקר בבוהן כף הרגל אך יכולה להופיע גם באצבעות אחרות.

מהם התסמינים של ציפורן חודרנית?
התסמינים משתנים בהתאם לחומרת התופעה. לציפורן חודרנית יש שלוש דרגות חומרה:

  1.  דרגה קלה: נפיחות ואודם בצד הציפורן, בצקת וכאב במגע.
  2. דרגה בינונית: נפיחות בצד הציפורן שמלוּוה בסימני זיהום ובהפרשה מוגלתית.
  3. דרגה חמורה: דלקת כרונית שאליה מתלווה יצירה של רקמה פראית לצד הציפורן.


הזנחה של הציפורן החודרנית בשלבים מוקדמים עלולה להביא להחמרה במחלה ולסיבוכים.

איך מטפלים בציפורן חודרנית?
הטיפול מותאם בהתאם לאבחון הרופא את דרגת החומרה של הציפורן החודרנית ונחלק לשמרני וכירורגי.

טיפול שמרני לציפורן חודרנית
מתאים כאשר מדובר בדרגה קלה. הפתרון יכול להיות גזירת הציפורן בצורה נכונה והשריית האצבע במים חמים, החדרת צמר גפן מתחת לציפורן ומריחת משחה אנטיביוטית למניעת זיהום או אפילו שימוש בסד מיוחד. לרוב התמדה של כמה ימים/ שבועות יכולה לסייע בפתרון הבעיה או בהקלה בהתמודדות איתה.
כ-70% מהמקרים הקלים ניתנים להחלמה מלאה בעזרת הטיפול השמרני.

טיפול כירורגי
נועד למקרים קשים או למקרים שלא הגיבו לטיפול השמרני.

הפרוצדורה נמשכת דקות אחדות, ומתבצעת תחת הרדמה מקומית באמצעות חומר אלחוש שמוזרק בצידי האצבע. ברוב המקרים מסירים את שולי הציפורן לכל אורכה. את שורש הציפורן צורבים בחומר כימי, בלייזר או בחשמל כדי למנוע צמיחה מחודשת של הציפורן החודרנית.

בתום הטיפול נהוג למרוח משחה אנטיביוטית על האזור שטופל ולשמור על היגיינת הרגל באמצעות שטיפתה במים ובסבון ובאמצעות חבישת האצבע.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​